לפני התחלת טיפול
1. האם המטופל סובל ממחלה זיהומית הדורשת טיפול אנטיביוטי? מהי האבחנה המבדלת הסבירה? יש להימנע ממתן טיפול אנטיביוטי כאשר הסבירות לזיהום חיידקי נמוכה!
חשוב לשקול באבחנה המבדלת זיהומים ויראליים או אטיולוגיה שאינה זיהומית העשויה להוביל לבדיקות וטיפול שונים מטיפול אנטיביוטי.
2. האם בוצע בירור אבחנתי זיהומי רלבנטי לאבחנה המבדלת לפני התחלת הטיפול האנטיביוטי (בדיקה פיזיקלית, הדמיה, בדיקות מעבדה)?
המטרה להשיג אבחנה מיקרוביולוגית שתאפשר טיפול מיטבי (שני סטים של תרביות דם לפחות), תרבית שתן או כיח לפי הצורך, תרבית מאתר גוף אחר החשוד למקור זיהום
(LP, ניקור מפרק, קולקציה וכד').
אחרי 48 שעות
3. הערכה מחדש: אבחנה המבדלת בהתאם למידע שהצטבר? האם החולה עדיין זקוק לטיפול אנטיביוטי? האם אפשר לצמצם את הטיפול? האם ניתן לעבור לטיפול פומי*?
4. האם האבחנה זיהומית? האם יש אבחנה מיקרוביולוגית? מהי האבחנה? הוחלט על המשך טיפול אנטיביוטי – מהו משך הטיפול במחלה הזיהומית?
* מעבר לטיפול פומי מומלץ באופן כללי כאשר החולה משתפר קלינית, ללא חום לפחות 24-48 שעות, הודגם שיפור במדדי הדלקת, החולה מסוגל לבלוע תרופות ולא קיימת בעיית ספיגה.
דגשים נוספים
ראוי כי הטיפול האנטיביוטי נבחר בהתאם להנחיות המוסדיות (פרוטוקולים לטיפול במחלות זיהומיות)
– לקיחת אנמנזה מדויקת על יתר רגישות לאנטיביוטיקה (לפירוט כאן)
– בחינת תוצאות תרביות קודמות (שתן, דם) ב-3 חודשים האחרונים חשובה בבחירת הטיפול האמפירי
- בכל שאלה לגבי טיפול אנטיביוטי (האם לטפל ובאיזה תכשיר) אפשר להיוועץ ברופאי היחידה למחלות זיהומיות.