UTI – PED

UTI בילדים

התייצגות

התסמינים משתנים משמעותית בהתאם לגיל הילד:
  • תינוקות וילדים מתחת לגיל שנתיים: התסמינים לרוב אינם ספציפיים וכוללים חום, אי-שקט, חוסר תיאבון, ירידה במשקל או הקאות. חום עשוי להיות הסימן היחיד לזיהום.
  • ילדים גדולים יותר: מציגים תסמינים ספציפיים יותר לדרכי השתן כגון דיסוריה (צריבה), תכיפות, דחיפות, אי-ספיקת שתן חדשה (Incontinence), כאבי בטן או כאבים במותן.

אבחנה ודגימת שתן

  • שיטת האיסוף: בילדים שאינם גמולים, הדרכים המועדפות הן קטטר או ניקור על-חיקי (Suprapubic aspiration). אין להשתמש בשתן משקית לצורך תרבית. בילדים גמולים, ניתן להשתמש בשיטת "אמצע זרם".
  • קריטריונים לאבחנה: UTI מוגדר כצמיחה משמעותית של פתוגן רלוונטי במטופל סימפטומטי.
    • ערכי סף לתרבית: מעל 100,000 CFU/mL בזרם אמצעי, מעל 10,000 CFU/mL בקטטר, או כל צמיחה (לרוב מעל 1,000) ב-Suprapubic.
  • בדיקת שתן (Stick): ניטריטים הם בעלי ספציפיות גבוהה אך רגישות נמוכה (דורשים שהייה של 4 שעות בשלפוחית). לויקוציטים הם מדד רגיש אך לא ספציפי. ב-10-20% מהמקרים תתכן תרבית חיובית ללא פיאוריה (WBC בשתן).

פתוגנים ושכיחות

  • Escherichia coli הוא הפתוגן השכיח ביותר. פתוגנים נוספים כוללים Klebsiella, Proteus, Enterobacter ו-Enterococcus.
  • עמידות: כ-50% מחיידקי ה-E. coli עמידים לאמוקסיצילין או אמפיצילין, וישנה עלייה בעמידות ל-TMP-SMX ולאוגמנטין.

טיפול

  • החלטה על אשפוז: רוב הילדים מעל גיל חודש שאינם מקיאים יכולים להיות מטופלים בקהילה. אינדיקציות לאשפוז כוללות: מראה טוקסי/ספסיס, חוסר יכולת ליטול תרופות PO, דיכוי חיסוני, או כשל בטיפול אמבולטורי.
  • טיפול אמפירי בקהילה (PO):
    • קו ראשון: צפלוספורין דור ראשון כגון Cephoral במינון 75 מ"ג/ק"ג ליום המחולק ל-3 מנות (מקסימום 2 גרם ליום).
    • חלופות: אוגמנטין (40 מ"ג/ק"ג ליום מחולק ל-2 מנות) או TMP-SMX (8-12 מ"ג/ק"ג ליום של מרכיב ה-TMP).
  • טיפול באשפוז (IV):
    • קו ראשון: Cefazolin במינון 50 מ"ג/ק"ג ליום מחולק ל-3 מנות.
    • במקרים של שימוש קודם באנטיביוטיקה או עמידות מקומית גבוהה, יש להשתמש בצפלוספורין דור שלישי
  • משך הטיפול:
    • 10 ימים לילדים עם חום (Febrile UTI).
    • 5 ימים לילדים ללא חום (Afebrile UTI).

המשך מעקב

  • US כליות ודרכי שתן: מומלץ לכל הילדים לאחר אירוע ראשון של UTI עם חום. בילדים המגיבים היטב לטיפול, ניתן לבצע את הבדיקה לאחר שלב המחלה החריף.
  • ציסטוגרפיה: מומלץ במידה וה-US אינו תקין, במקרה של UTI חוזר עם חום, או ב-UTI עם חום הנגרם מפתוגן שאינו E. coli בשילוב חום גבוה.
  • מעקב: יש להנחות הורים לפנות להערכה רפואית מהירה (כולל תרבית) בכל אירוע חום עתידי, בשל הסיכון המוגבר לצלקות כלייתיות באירועים חוזרים